פסק-דין בתיק ע"ע 13633-05-10

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.                 בפנינו ערעור, לאחר מתן רשות, על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (הנשיאה בפועל איטה קציר; עב 2324/09 בש"א 1736/10 ובש"א 1737/10) מיום 18.4.2010, בה נדחתה בקשתה של המערערת (להלן - גם העירייה) לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 20.10.2009.

הרקע העובדתי, כפי שנטען בכתב התביעה

2.                 המשיבה הינה חברה בע"מ המורשית לעסוק בתחום הביטוח ואשר ביטחה את עובדיה של המערערת ושימשה כ"קופת גמל" על פי משמעות מונח זה בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר).

3.                 המערערת התחייבה כבעלת חוזה הביטוח להעביר למשיבה מידי חודש בחודשו שיעור של 18.33% משכרו החודשי של כל עובד מבוטח. המערערת חדלה להעביר את תשלומי ההפרשות והביטוח בגין חלק מעובדיה לידי המשיבה, ואף לא נענתה לפניותיה של המשיבה בעניין זה.

השתלשלות ההליכים בבית הדין האזורי

4.                 המשיבה הגישה לבית הדין האזורי תביעה כספית כנגד המערערת. העתק של כתב התביעה נמסר למערערת ביום 13.7.2009, אך המערערת לא הגישה כתב הגנה. ביום 20.10.2009 נתן בית הדין האזורי פסק דין בהיעדר הגנה, במסגרתו חויבה המערערת לשלם למשיבה סך של 36,230 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ (להלן - פסק הדין).

במהלך חודש ינואר 2010 פתחה המשיבה בהליכי גביית פסק הדין.

5.                 ביום 18.3.2010 הגישה המערערת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד לבירור הבקשה להארכת מועד והבקשה לביטול פסק הדין. במסגרת בקשתה לביטול פסק הדין טענה המערערת כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, מאחר שנפל פגם במסירת כתב התביעה; וכי לחלופין יש לבטל את פסק הדין מנימוקים שבשיקול דעת בית המשפט ובהתחשב בסיכויי ההגנה.

6.                 בהחלטתו מיום 18.4.2010 דחה בית הדין האזורי את בקשת המערערת לעכב את ביצוע פסק הדין ואת הבקשה לבטלו וקבע כי:

" לבוא ולטעון כעת כי אי המצאת כתב התביעה לחשב המלווה - מצדיקה ביטול פסה"ד - הינה לכאורה התנהגות שלא בתום לב בנסיבות העניין.

המבקשת קיבלה את כתב התביעה ביום 13/7/09 ומחובתה היה להעביר מיד עותק מכתב התביעה לחשב המלווה - לטיפולו ולידיעתו לצורך מילוי תפקידו כיאות. אי המצאת המסמך ע"י המשיבה לחשב - אינה פוגעת בסדרי הדין כי מדובר כאן בהמצאה כדין של כתב התביעה לנתבעת".

7.                 המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין כאמור, ולאחר שהוגשה תגובת המשיבה, ניתנה רשות ערעור. כמו כן, נקבע שהערעור יידון בדרך של סיכומים בכתב, לפי תקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן - תקנות בית הדין לעבודה).

8.                 טענות המערערת בערעור

א.            התביעה אשר הוגשה כנגד המערערת מבוססת על טעות של סוכן הביטוח, הוא שליחה של המשיבה, ופסק הדין ניתן על סמך טעות זו.

ביום 1.12.2009, עת שנודע לו על הגשת התביעה ועל מתן פסק הדין, פנה החשב המלווה של המערערת (להלן - החשב המלווה) לבא כוח המשיבה, הודיע לו כי כתב התביעה מעולם לא נמסר לידיו וביקש לקבל את פירוט החוב אשר עמד בבסיס התביעה (להלן - פירוט החוב), אשר עד היום לא הועבר לידי המערערת. בהמשך, התנהלו שיחות טלפוניות בינו לבין בא כוח המשיבה וכן בינו לבין סוכן הביטוח מטעם המשיבה, במסגרתן התברר כי העובד שלטובתו הופרשו ניכויים למרות שלא שולמה לו משכורת באותם חודשים, מוכן לחתום על טופס להחזר ההפרשים ו/או לניכוי סכומים אלו משכרו. החשב המלווה ובא כוח המשיבה סיכמו כי המערערת תעביר לידי המשיבה סך של 35,000 ש"ח, זאת על מנת לעכב את ההליכים נגדה ובתנאי שהעניין ייבדק באופן יסודי על ידי הצדדים. על אף שביום 20.1.2010 הועבר סכום זה לחשבון המשיבה, קיבלה המערערת ביום 4.2.2010 אזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כאשר סכום החוב הכולל עמד על סך של 44,855 ש"ח.

ב.             סעיף 142ג1 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן - פקודת העיריות) קובע כי על אדם אשר פותח הליך משפטי כנגד עירייה להמציא העתק של כתב התביעה לחשב המלווה אשר מונה לעירייה. מטרת הוראת סעיף זה היא ליידע את החשב המלווה על ההליכים המשפטיים הנפתחים כנגד העירייה. זאת, על מנת לאפשר לו לנקוט בצעדים המתאימים ולוודא שהעירייה תתגונן מפני אותם הליכים ולמנוע מתן פסק דין בהעדר הגנה כנגדה.

ג.              פרשנותו התכליתית של סעיף 142ג1 לפקודת העיריות היא כי הפרת חובת ההמצאה המעוגנת בו מונעת מתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המערערת ומקימה עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק. החלטת בית הדין האזורי, לפיה אין לראות באי המצאת כתב התביעה לחשב המלווה משום פגם בסדרי הדין, מרוקנת מתוכן את הסעיף ומסכלת את מטרתו.

ד.             המשיבה היא שנהגה בחוסר תום לב בניהול התיק מול המערערת והחשב המלווה, כאשר פתחה תיק בהוצאה לפועל לאחר הידברות עם בא כוח המערערת ולאחר שבוצעה  ההעברה הבנקאית לחשבון המשיבה.

9.         טענות המשיבה בערעור